לפני שבועיים הגיעה אליי לקוח עם לברדור שחור בן שלוש, והציפורניים שלו היו כל כך ארוכות שנשמע קליק-קליק בכל צעד שלו על הרצפה. "אני מפחדת לגזור לו", היא אמרה לי. "פעם פעמיים קראתי לווטרינר כי חתכתי יותר מדי עמוק". הבנתי אותה לחלוטיין – גזירת ציפורניים לכלב זה אחד הדברים שהכי מפחידים בעלי כלבים, אבל בעצם זה פשוט יותר ממה שחושבים.
מתי צריך לגזור ציפורניים לכלב
הסימן הכי ברור שצריך לגזור ציפורניים הוא כשאת שומעת את הכלב הולך על רצפה קשה ויש קול של נקישות. ציפורניים תקינות לא אמורות לגעת ברצפה כשהכלב עומד. אני רואה הרבה כלבים שהבעלים שלהם חושבים שהליכה על אספלט מספיקה כדי לשחוק את הציפורניים, אבל זה לא נכון לכל הכלבים.
כלבים שגרים בדירה או לא יוצאים הרבה על משטחים מחוספסים צריכים גזירה כל 2-3 שבועות בערך. כלבים פעילים שמטיילים הרבה בטבע יכול להיות שיצטרכו פחות. אני תמיד אומרת לבעלים – תסתכלו על הציפורניים מהצד. אם הן מתעקלות כלפי מטה או אם יש להן צורה של חצי עיגול, זה הזמן לגזור.
הכלים הנכונים לגזירת ציפורניים
קוצץ ציפורניים לכלב הוא לא דבר שכדאי לחסוך עליו. יש כמה סוגים שאני ממליצה עליהם:
קוצץ טיפ גיליוטינה: הכי טוב לכלבים קטנים ובינוניים. הציפורן נכנסת לחור והלהב חותך מלמעלה. קל להשתמש בו ונותן חיתוך נקי.
קוצץ מספריים: מתאים יותר לכלבים גדולים עם ציפורניים עבות. יותר יציב ונותן יותר כוח חיתוך.
לקנות קוצץ איכותי זה השקעה לשנים. קוצצים זולים הופכים קהים מהר ויכולים לרסק את הציפורן במקום לחתוך אותה נקי. אני תמיד מביאה איתי גם נייר זכוכית עדין לליטוש קלים אחרי הגזירה.
ציוד נוסף שכדאי שיהיה לכם
פנס קטן או מנורת טלפון עוזרת לראות טוב יותר איפה הוורוד (הבשר) בתוך הציפורן. פודרת עצירת דימום זה דבר שחובה שיהיה בבית לכל מקרה שתחתכו יותר מדי עמוק.
הטכניקה הנכונה לגזירת ציפורניים
גזירת ציפורניים לכלב מתחילה בהכנה. אני מושיבה את הכלב במקום שיש אור טוב, עדיף לא על המיטה כי אם הוא יזוז פתאום יכול ליפול. אני תמיד מתחילה עם חיזוק חיובי – נותנת לו לרחרח את הקוצץ ונותנת פינוק.
אוחזת את הכף בעדינות אבל בביטחון. לא חותכת בבת אחת את כל האורך שרוצה להסיר – עושה זאת בחתכים קטנים. ככה גם רואה טוב יותר איפה מתחיל הוורוד בתוך הציפורן וגם הכלב פחות מתלחץ.
החיתוך עצמו צריך להיות במהירות וביחד עם זה בוודאות. כשמהססים, הכלב מרגיש את חוסר הביטחון וכולם נלחצים. אני חותכת בזווית של 45 מעלות בערך, לא ישר.
איך לא לפגוע בבשר הרך
השאלה שהכי הרבה אנשים שואלים אותי היא: "איך אני יודעת איפה לעצור?". בציפורניים בהירות רואה בקלות את הוורוד בתוך הציפורן – זה הבשר הרך שאסור לגעת בו. בציפורניים כהות זה יותר מורכב.
הטריק שאני מלמדת זה לחתוך בחתכים קטנים ולהסתכל על פני החיתוך אחרי כל חתך. כשמתחילה להיראות נקודה כהה במרכז או שהצבע של פני החיתוך משתנה – זה הזמן לעצור. עדיף לעשות כמה פעמים בהפרשים קטנים מאשר לחתוך יותר מדי פעם אחת.
מה לעשות אם הכלב לא שיתופי
יש כלבים שפשוט לא אוהבים את זה, ואני מבינה אותם לחלוטין. המפתח הוא סבלנות והדרגתיות. מתחילה רק עם נגיעה בכפות, נותנת פינוק. אחר כך מחזיקה כף לכמה שניות, שוב פינוק. רק כשהכלב רגוע עם זה עוברת לשלב של החזקת הקוצץ ליד הכף.
לפעמים אני עושה רק ציפורן או שתיים בפעם, במיוחד עם כלבים שמתחילים. אין שום בעיה לפזר את התהליך על פני כמה ימים. עדיף שהכלב יזכור את זה כחוויה נעימה מאשר כמשהו שצריך להילחם נגדו.
לכלבים מאוד לחוצים יש אופציה לעטוף אותם בשמיכה או מגבת, אבל אני משתמשת בזה רק במקרים קיצוניים. בדרך כלל סבלנות ופינוקים עושים את העבודה.
בסופו של דבר, כשעושה את זה נכון, גזירת ציפורניים הופכת להיות שגרה רגילה. אני רואה הרבה בעלי כלבים שלומדים את זה ומרגישים הרבה יותר בטוחים עם הטיפוח הביתי. הכלב מרגיש יותר נוח עם ציפורניים באורך הנכון, וגם פחות שורט רהיטים וחורק על הרצפה.
חשוב לזכור שזה לא מירוץ – לוקח זמן להרגיש בטוח עם זה, וזה בסדר גמור. אם אתם רוצים עצות נוספות על טיפוח ביתי ושאלות מעשיות נוספות, כדאי לכם לבקר בISRAPET שם יש מידע מקיף על טיפוח בכלל.
